איך משתמשים ב-Claude ישירות בתוך Excel, ומה זה חוסך בפועל?

התמלול נערך מהקלטת הוובינר לקריאוּת — נמחקו חזרות ומילות קישור, והתוכן נשמר.

פתיחה: על קהילת claude2b והוובינר השלישי

שחף: ערב טוב לכולם, וברוכים הבאים לוובינר השלישי בסדרה — ויהיו עוד רבים. המטרה של כל הדבר הזה היא שיש המון בעלי עסקים שלא מכירים בכלל את הסיפור הזה של Claude ואיך לעבוד איתו.

אנחנו רואים בעלי עסקים שעובדים בצורה מאוד ידנית, עם תהליכי עבודה שלא באמת מסודרים, ושלא ממקסמים את הפוטנציאל שיש להם — למשל מכמות הלידים שהם מייצרים. הרעיון הוא שתקבלו כלים שתוכלו ליישם מיד בעסק שלכם ופשוט לעבוד טוב יותר. זו מטרת הקהילה, לשם זה התכנסנו.

גם אני, גם ארד וגם רותם — הרעיון שלנו הוא לקחת את מה שאנחנו יודעים ולהנגיש אותו. אני עושה אוטומציות והטמעות של תוכנות, גם ארד עושה את זה, ואנחנו נתקלים על בסיס יומי בעסקים שפונים אלינו ורוצים שנלמד אותם. לפעמים זה מסתדר ולפעמים לא — ולכן הקהילה היא מקום מעולה בשבילכם ללמוד ולהשאיר את הידע.

אני אראה לכם רגע את האתר: claude2b. נכון לרגע זה יש בו 514 פתרונות שאפיינו, ל-262 כאבים. כאבים במובן של כאבים אמיתיים שיש לעסקים בתעשיות שונות — תיווך נדל״ן, עורכי דין פליליים, קבלני שיפוצים, מכירות B2B, קמעונאות. הרשימה ארוכה והיא צומחת, בזכות זה שאתם פונים אלינו ומבקשים להוסיף דברים.

הגענו היום ל-200 בעלי עסקים בקבוצת הוואטסאפ — אבן דרך מרגשת בפרק זמן של שבועיים-שלושה. הקבוצה היא המקום שלכם לשאול ולשתף.

היום נמצא איתנו ארד, שהוא חבר קהילה ואורח. הוא בא לתת ערך ולשתף מהידע שלו — ומי שירצה, יוכל לפנות אליו אחר כך בקבוצת הוואטסאפ. הבמה שלך.

היכרות עם ארד פנחס

ארד: שלום לכולם, ותודה רבה לשחף ולרותם על ההזמנה. קוראים לי ארד, גר בגני תקווה, אבא לשלוש ובעל עסק. יש לי חברה שמתמחה בעיקר במתן פתרונות AI ותהליכים מקצה לקצה — גם הקמת תשתית, גם פיתוח מודלים, וכל מה שיושב באמצע. בעבר עבדתי עשר שנים באינטל, בחטיבת הייצור.

היום המטרה שלי היא להראות לכם איך חוסכים זמן בעולמות האקסל ספציפית, אבל בעצם ב-Microsoft באופן כללי — כי זה בדרך כלל הולך ביחד.

שילוב Claude בתוך Excel — למה זה שווה

ארד: המטרה שלי היא להעביר את זה בצורה פשטנית מצד אחד, ומצד שני להביא דוגמאות אמיתיות — דברים שאני רואה בשטח. מה שאני מראה פה אני מטמיע גם בעסק שלי, גם בתהליכים שאני מעביר וגם בעסקים וארגונים שאני מלווה. חלק מהדברים אני רואה על בסיס יומי, חלק שבועי.

איפה הזמן באמת נשרף באקסל

ארד: כולנו עובדים עם אקסלים באיזשהו אופן — עסקים קטנים וגדולים. ואנחנו יודעים כמה זה שואב זמן: אני מתיישב לעשות “משהו קטן”, ופתאום השעה שש בערב.

אלה המקומות שבהם זה קורה:

• ניקוי נתונים ידני. מי שעובד עם דפי נחיתה או פרסום מכיר — לקוחות ממלאים טפסים, כל אחד רושם משהו אחר. חלק עם שם מלא, חלק בלי, מספר טלפון עם מקף ובלי מקף, תאריך בשלוש צורות. לכו תכניסו את זה לתהליכי אוטומציה. סופר מעצבן.
• השוואה בין טבלאות. טבלת החשבוניות מול טבלת ההכנסות בחשבון הבנק — שני עולמות שונים. רואה החשבון מוציא את זה בצורה אחת, הבנק בצורה אחרת. שואב זמן מטורף, ורוב האנשים כבר מפסיקים לעשות את זה בשלב מסוים.
• נוסחאות מסובכות. אני יודע שקיימת נוסחה כזאת, אבל רגע — איך עושים אותה? שנייה, אחפש בגוגל. בום, בזבזתי זמן.
• PDF סרוק. לקוח או ספק שולח מפרט ב-PDF, וזה תמיד PDF סרוק שאני צריך להקליד ידנית לתוך אקסל או גוגל שיטס. שנאת חיי.

מה זה Claude בתוך Excel ואיך מתקינים את התוסף

ארד: Claude בתוך Excel הוא בעצם עוזר שיושב בצד הגיליון. בממשק שאנחנו מכירים מהצ׳אט, בצד ימין, עם כל היכולות — לקרוא קבצים, לקרוא תמונות, Skills וכן הלאה. אין לו סביבת עבודה פתוחה והוא לא ניגש לקבצים אחרים במחשב, אבל יש לו הבנה עמוקה של מה שאנחנו עובדים עליו כרגע: הוא יודע להבין את הקובץ ואת התאים.

היתרון האדיר הוא שהוא יודע איפה אני עומד בלי שאני צריך להגיד לו. כל נקודה שאני מסמן — אני פשוט אומר “תשנה את זה”, “תגדיר פה פונקציה”, “לך תחשב את זה”, והוא לא צריך שאסביר לו איפה זה יושב. לעומת זאת, בצ׳אט או ב-Cowork אני מעלה את הקובץ וצריך להגיד “בלשונית X בעמודה D תשנה כך וכך” — וזה מורכב יותר.

ההתקנה: נכנסים לתוספים ב-Excel, מחפשים את Claude, מתחברים לחשבון — ומפה good to go. יש שתי סביבות: מי שעובד בדפדפן זה Excel 365, ומי שעובד על ה-Excel שמותקן על המחשב — התוסף יושב לו בצד באותו אופן. איך זה עובד בפועל: מסמנים את הגיליון או את טווח הנתונים — ממש כסימון ולא ככתב — כותבים את הבקשה, ו-Claude מסביר ומבצע.

מתי עדיף לעבוד בתוך Excel ומתי בצ׳אט או ב-Cowork

משתתף: איך אני יודע אם להתקין את זה דרך Anthropic או דרך Microsoft? אמרת שאם אני עובד בדפדפן זה דרך מיקרוסופט…

ארד: יש את ה-Excel שיושב על המחשב, ויש את 365 שרץ בדפדפן. ההבדל הוא בעיקר איפה זה רץ — תכל׳ס שניהם עובדים כמעט אותו דבר, יש רק ניואנסים קטנים.

ארד: עכשיו נשאלת השאלה — מה היתרון לעבוד בתוך אקסל? הרי אני תמיד יכול לזרוק את הקובץ לתוך Claude ולהגיד לו מה לעשות. אבל יש תהליכים שהם הרבה יותר נוחים בתוך הקובץ, במיוחד אם אני כבר יושב עליו ולא רוצה לצאת ממנו, להעלות אותו, להגיד מה לעשות, לחכות שיסיים, לפתוח את הקובץ ורק אז להבין שהוא טעה.

תוך כדי תנועה אני רואה את הפעולות קורות — וזה היתרון האדיר. אם אני רואה שהוא הולך לכיוון שאני לא רוצה, אני עוצר אותו תוך שלוש שניות.

החלוקה שאני עובד לפיה:

• משהו נקודתי או קצר על הקובץ שפתוח לפניי — ישירות באקסל, עם התוסף. רוב העבודה שלי מול Claude באקסל קורית ככה, פשוט כי זה הרבה יותר נוח.
• משהו כללי יותר — לשים את הקובץ בתוך הצ׳אט, לומר לו מה לעשות, ולהוריד את הקובץ בחזרה.
• סביבה פרויקטלית וארוכת-טווח — Cowork, כי כבר יש לו גישה למידע ולתיקייה.

עקרונות לבקשה שעובדת + מבוא ל-6 מקרי השימוש

ארד: כמו כל מודל שפה, הוא צריך לדעת קונטקסט: באיזו עמודה מדובר, באיזו לשונית, ומה התוצר שאני מצפה לקבל. וכמובן — אם יש תוצר, שווה לבדוק אותו.

יש שישה מקרי שימוש שאני רואה על בסיס יומי. אני חושב שהדבר הזה חסך לי שעות עבודה מטורפות רק על השישה האלה. העבודה הידנית בהם פשוט נוראה, וללכת לצ׳אט, להעלות את הקובץ ולהחזיר אותו — פחות נוח.

מקרה 1: פעולות אקסל מורכבות וניתוח נטישת לקוחות

ארד: זה לא חייב להיות מורכב — זו יכולה להיות גם פעולה שאני יודע שקיימת אבל לא זוכר איך עושים אותה. דוגמה שקרתה לי אתמול: יש לי פרויקט שעושה ניתוח נתונים, והגרף יושב מימין לשמאל ואני רוצה להפוך אותו. אני יכול לבזבז זמן, או להעלות את הקובץ ל-Claude, לחכות, להוריד, לשמור בשם אחר ולבדוק — או פשוט לסמן ולהגיד לו “תחליף את הציר”. הוא כבר מודע לקונטקסט, הוא לא מייצר לי קובץ חדש, ובלייב אני רואה מה הוא עושה. הוא גם אומר לי מראש “אני הולך לעשות כך וכך”. יכול להיות שהוא טעה — אבל לוקח לי שנייה להבין את זה, לעומת חמש דקות בצ׳אט.

דבר שני, מתקדם יותר: יש לי קובץ הזמנות — מי שמתעסק באיקומרס מכיר. נניח חנות שמוכרת פולי קפה או תערובות. יש לי רשימת הזמנות ורשימת לקוחות עם מזהה לקוח, ומעניין אותי להבין נטישה: קנה בחודש הראשון, קנה בשני, והפסיק. למה? זה מידע מעניין עסקית.

לממש את זה באקסל זה זר: צריך פירוק לכל לקוח, אולי פיבוט, ולהחליט מה נחשב נטישה — לקוח שקנה חודש, הפסיק חודש וחזר, נחשב או לא? טכנית זה לא מורכב, אבל זה שורף זמן.

אז פניתי ל-Claude וביקשתי ממנו: “אני רוצה לעשות ניתוח נטישה — איזה פרומפט אני צריך לתת לך כדי שיֵצא לי ניתוח כזה?” הוא כתב לי את הפרומפט, הזנתי אותו בחזרה, וקיבלתי דוח עם פירוק מלא: איזו עסקה, כמה קניות בכל חודש, גודל הקנייה, וגם סיכום לפי לקוח — עם דירוג סיכון. מפה אני כבר יכול להחליט למי להתקשר. תוצאה מדהימה בעיניי.

מקרה 2: ניקוי נתונים אוטומטי מדף נחיתה

ארד: דף נחיתה עם טקסט חופשי — אנשים ממלאים את הפרטים שלהם כמו אנשים. התאריך פעם עם סלאש ופעם אחרת, השם פעם באנגלית ופעם בעברית, פעם רק שם פרטי, מספרי הטלפון בכמה צורות. הדוגמה שאני מראה לא אמיתית, אבל היא לא רחוקה מלהיות אמיתית — היא מבוססת על איסוף לידים אמיתי של חברה שעבדתי איתה: פעם המקור הוא גוגל, פעם פייסבוק בעברית, פעם פייסבוק באנגלית, פעם טופס באתר. המייל פעם מלא, פעם עם פסיק בסוף, פעם עם נקודה. אני מניח שאתם מכירים את הכאב.

הלכתי ל-Claude, באותו תהליך: “אני רוצה לעשות ניקוי נתונים, תעבור על הקובץ ותן לי את הפרומפט”. קיבלתי פרומפט, והוא התחיל להריץ. במקרה הזה ביקשתי שיפתח לשונית חדשה כי רציתי להציג — בעבודה רגילה לא בהכרח הייתי עושה את זה.

מה שקיבלתי: אותם לידים בדיוק, בלי הכפילויות, עם אחידות מלאה — השמות כולם בעברית, מספרי הטלפון כולם באותו פורמט. מכאן לקחת את זה לאוטומציה שמוציאה סדרת מסרים זה קל מאוד.

והוא גם דיווח לי מה עשה בלי שביקשתי: “בשורה 46 לא היה שם — הסרתי אותה”, “שורה ריקה, בדיקה של המערכת — הסרתי”. וסיכום מפורט בסוף. אחלה מקרה — כל עסק קטן מתעסק עם זה ומבזבז על זה שעות.

מקרה 3: מבנה וסיווג הוצאות עם VLOOKUP חי

ארד: קיבלתי נתונים, אבל הם מסווגים בצורה שאני לא מבין. יש לי חשבוניות: אחת יוצאת מבית קפה, השנייה מרמי לוי — אבל מבחינתי שתיהן “כיבוד למשרד”, וזה לא כתוב בשום מקום. עכשיו אני צריך לעבור אחד-אחד ולסווג.

הדוגמה שיצרתי היא תנועות אשראי גולמיות (מבוסס על תוצר אמיתי, עם נתונים ששיניתי): תאריכים, בית עסק, סכום. פה זה פייסבוק אדס, פה זום, פה חשמל, פה ביטוח. אבל זה לא מסודר בצורה שאני יכול להפוך למערכת BI או לאנליזה מסודרת — אני לא יכול לדעת מזה כמה הוצאתי על שיווק. סונול ופז הם שניהם דלק, אבל אני לא יכול לסנן לפי “דלק”.

אז אמרתי לו: אני רוצה לסווג את זה לפי הקטגוריות שמעניינות אותי — כיבוד למשרד, דלק, ארנונה, ביטוח. הוא נתן לי את הפרומפט, ובו הגדיר גם אילו לשוניות חדשות לייצר. התוצר הוא נתונים מעובדים: לכל שורה קטגוריה ותת-קטגוריה, האם זו הוצאה או הכנסה, האם היא מוכרת למע״מ (זה הגדרתי מראש), והאם התשלום הוא הוראת קבע, אשראי או מזומן. מפה אני כבר יכול לצאת לניתוחים.

וזה החלק החשוב: הוא בנה טבלת מיפוי — “מנדיי” זה תוכנה ומנויים, “משכורת” זה שכר עבודה — והפונקציות בדוחות מסתמכות על טבלת המיפוי הזאת דרך VLOOKUP. כלומר אם מחר אני מחליט שעמלה בנקאית מסווגת אחרת, אני משנה שורה אחת במיפוי וכל הניתוחים מתעדכנים — בלי להגיד לו שוב כלום.

זה עוד יתרון אדיר של Claude שיושב על אקסל: הוא מקים את הפונקציות עצמן, ולא רק כותב ערכים.

מקרה 4: השוואת חשבוניות מול תנועות בנק

משתתף: מה ההבדל, ברמה הטכנית, בין לעבוד עם Claude באקסל לבין פאוורפוינט או וורד? הרי אלה תוכנות אופיס.

ארד: ההבדל הוא אילו פונקציות וכלים נגישים ל-AI בזמן שהוא עובד. באקסל יש לו כלים ופונקציות פייתון שמיועדות לאקסל, וכך גם בוורד ובפאוורפוינט — לכל אחד הכלים שלו.

לגבי פאוורפוינט: לדעתי הוא קצת מיושן היום, כי Claude הכניס את Claude Design ואני מאוד אוהב אותו — כשאני בונה מצגת מאפס, לכתוב אותה בתוך פאוורפוינט קצת מאבד את הערך. היתרון האדיר בפאוורפוינט הוא כשיש לי מצגת שאני רץ איתה כבר הרבה שנים ואני רק רוצה לשנות ערכים בתוכה — שם Claude נותן תשובה טובה. בוורד אני כותב בעיקר מסמכי עבודה קטנים ופנימיים לצוות. זה בדיוק אותו רעיון: תוסף שיושב בצד.

ארד: נחזור להשוואה בין טבלאות. אני מניח שלכולם יצא להשוות בין טבלאות — מסתכל על טאב אחד, עובר לשני, בודק, מחפש. זה לא נעים.

הדוגמה פה היא השוואה של חשבוניות שהוצאתי מול תנועות בבנק ובסליקה. הפורמטים שונים, זה מעצבן, אבל אני כן רוצה לדעת ששילמו לי — הוצאתי אלף חשבוניות, ואני רוצה לוודא שכולן שולמו. בדרך כלל אני עובר על זה ידנית: “אוקיי, זה שוטף פלוס 30, אז זה אמור להיכנס בחודש הבא”.

יש פה שתי אפשרויות: אם שתי הטבלאות לא באותו קובץ, לפעמים נוח יותר להעלות את שני הקבצים לצ׳אט ולבקש השוואה. אבל בהנחה שהן באותו קובץ — יש יתרון אדיר לעשות את זה כאן בפנים.

אמרתי לו: “בלשונית א׳ חשבוניות שהפקתי, בלשונית ב׳ תנועות בנק וסליקה — בנה לי פרומפט שמשווה ובודק שבאמת קיבלתי כסף על כל חשבונית”. הוא כתב את הפרומפט, והתוצר הוא דוח התאמה מלא: אילו חשבוניות שולמו, אילו לא, מה מסומן באדום, והאם יש חשבוניות שחויבו פעמיים. הוא עבר שורה-שורה על שני הקבצים.

זה חיסכון זמן מטורף — בהנחה שאני מאמין לו. יש הרבה מצבים רגישים שבהם אני לא מאמין לו, אבל במקרה של חשבוניות קל לבדוק: אני הולך לחשבונית אחת ובודק אותה.

מקרה 5: הפיכת PDF סרוק (וגם אתר אינטרנט) לטבלה

משתתף: ומה לגבי מידע רגיש? אבטחת מידע?

ארד: אתה צודק, יש פה נגיעה חשובה — במיוחד לעורכי דין או לאנשי כספים שעובדים עם חברות ציבוריות. בסוף המידע יוצא למודל שפה, והמודל שייך ל-Anthropic. זו חברה שאני מחליט אם לסמוך עליה או לא. לתוכניות הארגוניות יש התחייבויות אחרות מאלה של משתמש פרטי, וזה משהו שצריך לבדוק מול התנאים העדכניים.

מצד שני, אני לא מכיר מישהו שלא עובד עם מיקרוסופט או גוגל, ולא משנה כמה מידע רגיש יש שם. אני עובד עם משרדי עורכי דין מהגדולים בארץ שאומרים לי “אני עובד עם Microsoft 365, הכל רץ אליהם ממילא”. בתפיסה שלי זו בסוף שאלה אישית.

(הערה של claude2b: זה מה שנאמר בוובינר. התיעוד הרשמי של Claude אומר במפורש שלא מומלץ להסתמך על התוסף לתוצרים סופיים ללקוח, לחישובים קריטיים לביקורת או למודלים עם מידע רגיש-רגולטורי בלי בדיקה ופיקוח — הקישור בתחתית העמוד.)

ארד: נמשיך. קיבלנו PDF מספק או מלקוח, שמכיל פרטי הסכם, אחוזים ומספרים, ואני רוצה לפרוס אותו לטבלה.

כל PDF שנוצר על ידי מחשב יש לו מטא-דאטה מאחורי הקלעים — איפה יש טקסט, איזה טקסט, איפה הוא יושב. יש כלים כמו Foxit שבהם אני יכול לסמן ולהעתיק את הטקסט הזה, ואז אין בעיה. אבל הספק שלי מעצבן: הוא שולח לי סריקה. אין לי יכולת לסמן שם שום דבר, אני לא יכול להעתיק את הטבלה בכלל.

אז הדבר הכי נוח: פותחים גיליון ריק, פותחים את Claude, מעלים לו את ה-PDF ואומרים “תהפוך לי את זה לטבלה”. הוא מייצר את הטבלה. זה לא נראה בדיוק אותו דבר, אבל זה מספיק טוב.

ועוד צעד קדימה: יש לכם אתר אינטרנט עם טבלאות שלא נוח להעתיק לאקסל? יש לו גישה לאינטרנט. במקרה שהדגמתי אמרתי לו “לך לוויקיפדיה ותעשה לי טבלה של כל ראשי ממשלת ישראל לדורותיהם” — ושם אין בכלל טבלה, זו רק רשימה. הוא הלך ועשה את זה לבד. לא הייתי צריך להביא לו אינפורמציה בכלל.

מקרה 6: מטבלה גולמית לדוח מוכן להדפסה ולהצגה

ארד: הרבה פעמים יש לי דוח באקסל, ואני צריך ממנו דוח מנהלים — להציג ללקוח פרויקט, להציג תוצר של עבודה. אני רוצה להפוך את זה לוורד, ל-PDF או אולי למצגת, אבל הדאטה גולמי והוא לא מוכן להצגה.

גם את זה אפשר לבקש: “אלה הנתונים הגולמיים, אני רוצה להציג את זה ל-X — תכתוב לי את הפרומפט”. הוא כותב, ואני מקבל דוח שהפורמט שלו הוא A4 — כלומר אני יכול ללכת ל-File › Print ולראות שהוא נכנס בדיוק לדף, בפריסה שרציתי. יש לי גם יומן ניקוי: מה הוא עשה ואיך, ודאטה מנוקה שאני יכול להעתיק.

זה הכלי החזק — אני יכול לקחת את זה, להעתיק ולהדביק בפאוורפוינט או במייל, והוא מאוד תואם למה שאני רוצה להציג: הוא קולע לגודל של המייל ולמבנה שלו.

זהו בגדול — אלה ששת המקרים שאני רואה על בסיס יומי. מה לוקחים מכאן? קודם כל שתנסו. זה מרגיש כאילו יושב לידכם עוזר וירטואלי שפשוט אומרים לו מה לעשות והוא עושה את זה — במקום לחפש פונקציה עשרים דקות, ואז לנסות אותה ולראות שזה לא עובד כמו שרצית. תנסו, זה ממש עובד טוב.

שאלות: Word מול PowerPoint, אבטחת מידע וסיכום

שחף: תודה רבה, ארד. מה שאני רוצה להגיד — הבאתי את ארד לדבר על הנושא הזה כי אנחנו עובדים בכל כך הרבה צורות שונות. לא רק שכל בעל עסק עובד אחרת מהשני, אלא שכל אחד עובד בכמה סביבות עבודה שונות. אם אתם נותנים שירות ויש לכם לקוחות שעובדים עם Word, כנראה שתקבלו קבצים בוורד או באקסל או בגוגל שיטס — ואין סיבה שתהיו מוגבלים לסביבת עבודה אחת.

משתתף: תודה רבה לארד, גם אני למדתי כמה דברים ואני אדחוף את זה יותר לשימוש היומיומי שלי ביישומי אופיס. הייתי עובד כמו שאמרת בהתחלה — לזרוק לתוך Claude עצמו ולהתחיל לעשות משימות — אבל תכל׳ס הרבה יותר נכון לעבוד עם התוסף.

ארד: זו נקודה טובה, כי מה שרוב העסקים עושים זה ממש להיכנס לאקסל, לבדוק, לחזור ל-Claude, לתקן, להוציא גיליון — ואז שכפלנו את אותו גיליון חמש פעמים. אין שום סיבה בעולם לזה.

שחף: זה עוד כלי בארגז הכלים שלכם, וחבל לא להכיר אותו. ויש עוד הרבה — נדבר על עוד דברים לאורך הדרך.

לפני שמסיימים: ארד הגיע לכאן, והוא לא ממקימי הקהילה, בשביל ללמד ולהשאיר את הידע. אם אתם רוצים לפנות אליו בכל נושא — הוא נמצא בקבוצת הוואטסאפ.

וברמה האישית: אנחנו — אני, רותם וכולנו — פה בשביל מטרה אחת, שתפסיקו לעבוד בצורה חוזרת ולא יעילה. אם למדתם משהו, ניסיתם ושיפרתם משהו בדרך — יש לנו את קבוצת הוואטסאפ, תשתפו ותדברו. ואם אתם לא בטוחים, יש פה מספיק אנשים שייתנו לכם ערך. ואם חסר לכם משהו — תגידו לנו, כדי שנוכל לשפר.

כבעלי עסקים אנחנו מאוד בודדים לפעמים, ואין לנו אלא לעזור אחד לשני כדי שנצליח ביחד. ההקלטה תעלה. תודה רבה לכם.