איך יודעים איפה בעסק קלוד באמת יחסוך זמן, לפני שמוסיפים עוד כלי או משדרגים מנוי?

התמלול נערך מהקלטת הוובינר לקריאוּת — נמחקו גמגומים, מילות מילוי וחזרות, ותוקנו כמה שיבושי זיהוי-דיבור אוטומטי (כמו שמות מוצרים שנקלטו לא נכון), בלי לשנות את התוכן.

פתיחה — על קהילת claude2b

שחף: חברים, שלום לכולם, תודה למי שהצטרף ותודה למי שצופה בהקלטה. חג שמח, וכל הברכות שאנחנו יכולים לאחל אחד לשני — ובעיקר שנעבוד אוטומטי ולא ידני. זו הצורה הכי טובה להתחיל בה שנה חדשה.

שלום לכולם, אני שחף מרימצ’יק. יש לי חברה בשם שמיר, שבעצם מייעלת תהליכי עבודה ועוזרת להתייעל בכל התחומים בעזרת טכנולוגיה — משילוב תוכנות ועד בניית אוטומציות. ביחד עם רותם דואק, שלא נמצא איתנו כרגע בהקלטה, הקמנו את הקהילה בשם claude2b. המטרה היחידה שלה: לעזור לעסקים לייעל את תהליכי העבודה שלהם בעזרת קלוד.

הרבה עסקים חושבים ש-AI זה מה שהם מכירים מ-ChatGPT או Gemini — נותנים בקשה, מקבלים תשובה. זה ה-AI מההתחלה. אבל קלוד היום יכול להיות ממש כמו עוזר אישי, כמו עובד בצוות — לעשות דברים מורכבים מאוד, וזה כל מה שאנחנו מלמדים בקהילה הזאת, בחינם לגמרי לבעלי עסקים. הוובינרים האלה הם הבסיס של הבסיס כדי שנוכל להתחיל לקחת את הכלים המדהימים האלה, שלא עולים הרבה כסף, ולשפר את העבודה שלנו לא פי 10 אלא פי 100 ופי 200.

האתר: 332 כאבים, 654 פתרונות ומסלול אישי לכל עסק

יש לנו אתר בשם claude2b.com — הקישור נמצא בקבוצת הוואטסאפ, ומי שאין לו אותו מוזמן לפנות אליי בפרטי, או דרך המייל שמופיע פה ביוטיוב למי שצופה בהקלטה. בתוך האתר יש המון בעיות שיש לבעלי עסקים, ולכל בעיה כמה פתרונות שאפשר לפתור בעזרת קלוד. כרגע יש שם 332 כאבים ו-654 פתרונות. אפשר להיכנס, לבחור נישה או תעשייה ספציפית — נדלן, שיפוצים, ייעוץ עסקי — ולבנות מסלול אישי מכמה פתרונות שמעניינים אתכם. לצורך הדוגמה אני לוקח ייעוץ עסקי: אבחון עסקי, מחקר שוק, ובונה לעצמי מסלול משש בעיות שסימנתי. לכל פתרון יש הקשר לפרומפט מוכן — אפשר ללחוץ וזה פותח את קלוד, או להעתיק. מעבר לזה, אנחנו בונים עוד כלים חדשים שמתוכננים לצאת אחרי החגים.

קבוצת הוואטסאפ ומה שנבנה עכשיו לקהילה

מעבר לאתר יש קבוצת וואטסאפ עם כ-209 חברים, כולם בעלי עסקים או מנהלים — יש כאלה שעובדים בחברות של 10 עובדים ויש כאלה בחברות של 1,000 עובדים, כך שהקבוצה היא כוח אדם מאוד איכותי. מעבר לזה אנחנו עובדים על עוד דברים לקהילה: סדנה על איך לעבוד עם Claude Code, סרטונים קצרים שיופצו בקהילה, וסשנים אחד-על-אחד. אם לא צפיתם בוובינרים הקודמים, מומלץ מאוד — יש שם ידע ששווה הרבה כסף.

הנושא: איך ממפים תהליכי עבודה

הנושא של הוובינר היום הוא איך למפות תהליכי עבודה — איך לוקחים את ארגז הכלים הנדיר הזה שיש לנו, וקודם כל מבינים איך בכלל ניגשים אליו.

משל הקרחון: הבעיות שמתחת לפני השטח

מבחינתי, העסק שלנו הוא כמו קרחון. יש לו את הבעיות שקל לראות — מכירות, שיווק, לידים, שימור לקוחות, חשבוניות — כל הדברים שאנחנו מתמודדים איתם על בסיס יומי, שבועי, חודשי. אלה הדברים שמעל פני השטח. אבל יש הרבה בעיות שנמצאות מתחת לפני המים, ושם בעצם מסתתרים כל הקשיים שבגללם העבודה שלנו נהיית לא יעילה.

הרעיון פשוט: אם עכשיו אני בא לעסק ורוצה להביא עוד לקוחות, כנראה שאני אגדיל תקציב שיווק. אבל הבעיה הגדולה של הרבה עסקים היא שהם מגדילים תקציב שיווק בלי לבנות את התשתית שיודעת להכיל את כל הלידים שיגיעו כתוצאה מזה — ואז אנחנו לא חוזרים ללידים, מפספסים אותם, ופוגעים ברפיטיישן שלנו. יש המון בעיות מתחת לפני השטח, והבעיה הכי גדולה שיש לעסקים היום היא שהם לא יודעים לזהות אותן — כי אם היו יודעים, לא היינו צריכים לנהל את הדיון הזה בכלל.

וואטסאפ הוא פלטפורמת צ’אט, לא פלטפורמת עבודה

אנחנו חיים במצב שכל האינטרנט והאפליקציות נמצאים בטלפון, וזה מדהים — אבל בעיניי הדבר הכי הזוי שעסק יכול לעשות זה לעבוד עם וואטסאפ. למה? כי זו תרבות: דנים בוואטסאפ, שולחים מסמכים בוואטסאפ. אבל וואטסאפ מיסודו הוא פלטפורמת צ’אט, הוא לא נבנה להיות פלטפורמת עבודה. ואז מה שקורה זה שהכל מתנהל שם, שיחות עולות למעלה ונעלמות, ואי אפשר לנהל ככה תהליך עבודה — בטח לא לעשות אינטגרציה נוחה ל-AI. זו אחת הבעיות המרכזיות: אנחנו תמיד מסתכלים על מה שמעל פני השטח, וצריך להסתכל על מה שמתחת.

רובד ראשון: פירוק העסק למחלקות

כשאני מסתכל על העסק שלי, אני מסתכל עליו כעל דבר אחד — אבל בסוף עסק מורכב מכמה רבדים. הרובד הראשון הוא מחלקות העסק. זה לא משנה אם אתם one-man-show או שיש לכם עשרות עובדים או פרילנסרים — בסוף העסק בנוי ממחלקות: שיווק, מכירות, אדמיניסטרציה, כספים, וכל אחת מהן עם מה שקורה בה. זה גם מה שאני עושה כשאני מאפיין לקוח חדש אצלי בעסק — קודם כל מפרקים את העסק למחלקות.

דוגמה: מחלקת המכירות

בתוך מחלקת המכירות, מה בעצם קורה? מגיע לקוח פוטנציאלי, אני מוכר לו, ונסגר או לא נסגר. איך אפשר לייעל תהליך כמו מכירות? אם עשיתי שיווק ממומן בפייסבוק ומישהו פנה בוואטסאפ, אני יכול לשלוח לו הודעה. אני יכול לדאוג שברגע שהוא שולח מייל תהיה לי תזכורת לחזור אליו, או שתהיה חתימה דיגיטלית על הסכם כדי שיוכל לחתום. כל אלה דברים שאפשר לייעל — וזה בעצם תוכנות, זה כלים.

רובד שני: הכלים שכל מחלקה עובדת איתם

זה הרובד השני, וזו שכבה מאוד חשובה לחשוב עליה: אילו כלים אני עובד איתם ברמה השוטפת בתוך כל מחלקה. אם ליד הגיע, איפה הוא מקבל הודעה — SMS, וואטסאפ, מייל? יכול להיות שכבר הרגלתי את הלקוחות שלי לעבוד בערוץ מסוים, ואין טעם להעביר אותם פתאום לתוכנה אחרת. יש היום כלים חדשים כמו GrokBot, אבל הם לא בהכרח מתאימים לכל קהל — ולכן אי אפשר לייעל כל דבר בהתאם רק לאיך שאנחנו רוצים, אלא לפי איך שאנחנו כבר עובדים בפועל.

לא כל שלב צריך אוטומציה — איפה חייב אדם באמצע

לא כל דבר בתהליך עבודה אפשר לייעל בצורה אוטומטית או עם AI. גם כי הלקוחות שלנו רגילים לדברים ספציפיים, וגם כי יש רבדים שאנחנו כבעלי עסק חייבים לוודא בעצמנו. לדוגמה: אם יש לי סקיל שמכין פוסטים לרשתות באופן אוטומטי, קלוד יכול להעלות אותם ישירות — אבל האם אני באמת רוצה שזה יקרה בלי שאני אאשר? כנראה שלא. אז מעבר לפירוק למחלקות ולכלים, אני עדיין צריך לשאול ברמה האנושית איפה בן אדם חייב להתערב, ולוודא שאני לא פוגע בהרגל של המחלקה הספציפית הזאת.

תרבות ארגונית: הטכנולוגיה מתאימה לתהליך, לא להפך

אם אני רגיל לעבוד בצורה מסוימת כי זה עניין תרבותי, שינוי תרבות בעסק לא קורה ביום או יומיים. הטכנולוגיה מתקדמת מהר מאוד, אבל לא כל דבר חדש שיוצא אמור לשנות את התרבות הארגונית שלכם בבת אחת — זה פשוט לא עובד ככה. הטכנולוגיה חייבת להיות תואמת לתהליכי העבודה ולמחלקות שפירקנו, לא להפך.

שלושת הרכיבים: טריגר, אירוע ו”אם ככה אז ככה”

אחרי שהבנתי את הסיטואציה — הכלים שיש לי במחלקה, ואיפה חייב בן אדם באמצע — אני מתחיל לפרק את תהליך העבודה עצמו. יש שלושה רבדים בשרשרת המיפוי של תהליך עבודה: טריגר, אירוע, ו-if this then that — “אם ככה אז ככה”.

טריגר: ליד שנכנס, מועד קבוע, פנייה של לקוח

מה קורה כשליד נכנס? כאשר ליד נתפס מפייסבוק, זה בעצם אירוע שמתחיל שרשרת של תהליך עבודה — זה הטריגר שלי, מה שמפעיל את התהליך. אחרי שפירקתי את העסק למחלקות והבנתי את הכלים ואיפה אני חייב להתערב, אני מזהה את הטריגר — משהו שקרה במחלקה שאני ממפה. זה יכול להיות ליד שנכנס, אירוע של זמן (למשל שליחת חשבוניות לרואה חשבון בסוף חודש), לקוח שהתלונן, לקוח בעייתי, או ליד “ישן” שאני מנסה לשמר. העסק שלנו מלא בטריגרים — אבל הטריגר הוא תמיד התחנה הראשונה במיפוי.

שאלה: קלוד יכול לנתח את העבודה שלי לבד?

משתתפת: יש דרך שקלוד בעצמו ינתר את העבודה שלי ויגיד לי לבד איפה אני יכול להשתפר?

שחף: אני מבין את השאלה — האם קלוד יודע להגיד לי איך לייעל את העבודה שלי בעצמו. קודם כל, בסוף הכל מתועד אצלנו על המחשב, אז אפשר בקלות לזרוק לו את כל המיילים, את כל ההודעות, את הוואטסאפ, ולבקש שימפה מזה שרשרת של תהליך עבודה — זה אפשרי. אבל יש פה בעיה אחרת, וזו דעתי בלבד.

למה מיפוי שה-AI עושה לבד יוצא גנרי

מי ראה פעם מצגת שנוצרה ב-NotebookLM? מאוד קל לזהות תוצרים שנוצרו על ידי AI — מצגות, אתרים — כי כשה-AI מייצר תוכן, זה יוצא לפי תבנית שהוא למד עליה, וקל להבין שזה נוצר בבינה מלאכותית. אותו דבר קורה עם מיפוי תהליכי עבודה: אם אני זורק לקלוד את כל הדאטה ונותן לו למפות לבד, הוא כן ידע לעשות את זה — אבל התוצאה לא תהיה באמת מותאמת אליי. היא תהיה תבנית שמתאימה לתחום, לא תהליך עבודה אישי ומדויק לעסק שלי. זה לא יהיה ייחודי, ולדעתי בעוד שנה-שנתיים דווקא יהיה ביקוש לאנשים שיודעים לבנות תוצרים בעצמם, לא רק על ידי AI.

שאלה: חיבור קלוד לוואטסאפ

משתתפת: הבנתי שלהתחבר לוואטסאפ זה דורש עוד תוכנה, נכון?

שחף: לא בהכרח. דיברנו על זה כבר באחד הוובינרים הקודמים — בגדול, יש ב-Cowork תוסף (Extension) שנותן לקלוד אופציה להתחבר לכרום ולפתוח טאב, ואז הוא יכול לגשת לוואטסאפ ווב ישירות.

משתתפת: אז אם אני יכולה לעשות את זה יש לי את הכול — כי בסוף הקושי שלי הוא עם הלידים.

שחף: בדיוק, כדאי לך לחזור אחורה ולהסתכל על הוובינר שבו דיברנו על הסקדול — משימות מתוזמנות. דיברנו על זה ארוכות, שווה מאוד להסתכל.

שאלה: תוכן שיווקי קבוע ממאמרים מקצועיים

משתתפת: אם אני לוקחת דוגמה קצת אחרת — אני דיאטנית, ורוצה שכל פעם שיוצא מאמר חדש על תזונה בכתבי עת מקצועיים, קלוד ימשוך לי סיכומים ומידע כדי לייצר מזה תוכן שיווקי — טיוטה ללינקדאין, לפייסבוק, לטיקטוק, לאינסטגרם. איך עושים את החיבור הזה?

שחף: מה שאת מתארת מזכיר מאוד תוכנה בשם ManyChat, שעושה דברים דומים. אבל המטרה של הוובינר הזה היא לא לדבר ברמה טכנית של תוכנה ספציפית, אלא לתת את הרעיון של איך ניגשים לזה בכלל.

תהליך עבודה אמיתי בתרשים זרימה

בואו אני אתן דוגמה. זה תהליך עבודה של צ’אטים שאני מספק ללקוחות מסוימים — שרשרת של אירועים שקורים ברגע שבן אדם שולח הודעה. זה נכון לכל תחום בעסק, לכל מחלקה — שיווק, מכירות, אדמיניסטרציה. איך עושים את זה עם קלוד? עוד רגע נגיע לזה. אבל העיקרון: כל דבר שרוצים לשפר מתחיל בלהבין איך ניגשים לאירוע — ומשם אפשר לגזור אחורה לסקילים ולמשימות המתוזמנות שדיברנו עליהם בוובינרים קודמים.

אירוע: כל צעד בשרשרת, ואיפה הוא קורה

אחרי שיש טריגר, יש אירוע — פעולה, צעד אחד בתוך שרשרת ארוכה. למשל: אחרי שליד נרשם, הוא צריך להיות מתועד איפשהו — בגוגל שיטס, למשל. איך עושים את זה? או מחברים את מערכת השיווק לגוגל שיטס, או פשוט אומרים לקלוד: “כל שעה תסרוק את הלידים שאני מקבל במייל או בחשבון X, ותתעד אותם.” יש כבר גם קונקטורים למערכות שיווק כאלה. אחרי שהליד מתועד, הצעד הבא הוא שהלקוח מקבל הודעת אישור בוואטסאפ תוך דקה — וכל דבר בשרשרת מתועד גם איפה בדיוק הוא קורה (למשל בכלי חינמי כמו Miro, לבניית תרשים הזרימה עצמו).

”אם ככה אז ככה”: הפיצולים בתהליך

זה השלב השלישי: ה-if-this-then-that, “אם ככה אז ככה”. לדוגמה: האם הליד קיבל מענה תוך X זמן מהרגע שנוצר — כן או לא, ולכל תשובה יש המשך אחר. ככה ממפים תהליך עבודה בצורה מאוד מעמיקה.

מסתכלים על התהליך מלמעלה ושואלים איפה הוא נכשל

ברגע שסיימתי לרשום את התהליך, אני יכול להסתכל עליו מלמעלה ולקבל תובנות. אבל האם זה באמת קורה ככה בפועל? כנראה שלא תמיד — אנחנו יותר מסודרים בראש שלנו מאשר במציאות, כי החיים קורים: אנחנו עסוקים, יש אירוע במשרד, יש בלגן. ולכן החוכמה היא לשאול את עצמי: איפה בדיוק התהליך הזה נכשל?

דוגמה: הודעה אחרת ללקוח שכבר קיים במאגר

איפה יכולה להיות בעיה? יכול להיות שהליד הוא בעצם לקוח מהעבר שכבר דיברתי איתו — ואז לא נעים שהוא יקבל את אותה הודעה גנרית כמו ליד חדש, כי זה מביך. אז אני מוסיף הסתעפות: אם הליד כבר קיים במאגר המידע שלי, הוא מקבל הודעה אחרת לגמרי — “ברוך שובך”, או הנחה של 10% אם מדובר במוצר. זה בדיוק הסוג של דבר שלא הייתי חושב עליו בלי לשבת ולמפות, כי בעבודה השוטפת פשוט אין לנו את הזמן לעצור ולחשוב על זה.

דוגמה: הנחה אוטומטית לפי יעד ההכנסות החודשי

דוגמה נוספת: אם אני שואף להכנסה מסוימת במחזור החודשי שלי, אני יכול להגיד לקלוד — כל שעה תיכנס למערכת ניהול הלידים שלי, תבדוק מה הסכום שנסגר עד עכשיו, ואם אני מתחת ליעד, תשלח ללקוחות מסוימים הודעה עם הנחה של 15% כדי לתמרץ סגירה. זה קורה בזכות זה שאני יודע להסתכל על התהליך שלי מלמעלה — כך אני עושה את זה עם הלקוחות שלי, גם עם החברות הכי גדולות: יושבים ומפרקים למיקרו-תהליכים.

איפה המיפוי נשבר ולמה חוזרים לתרשים

איפה זה נשבר? זה נשבר כשאנחנו עובדים לא מסודר, דרך וואטסאפ, ואז נהיה בלגן. תמיד צריך לחזור לתרשים הזרימה — כי יש סיבה שבחרנו שהתהליך יהיה בנוי כמו שהוא בנוי, גם אם המציאות מושכת אותנו למקומות אחרים. כשמבינים שהשבוע לא הלכנו לפי התהליך, זה בדיוק המקום להתחיל לתחזק ולתקן. שינויים קטנים כאלה — למשל הודעה שונה ללקוח חוזר — יכולים להעלות מכירות באחוזים משמעותיים, וזה משתנה מעסק לעסק, אבל התוצאה המיידית חוזרת על עצמה כמעט תמיד בתחום השיווק והמכירות.

מהמיפוי לקלוד: טריגרים במשימות מתוזמנות

איך בעצם משתמשים בקלוד ליישום כל זה? קודם כל מסתכלים על הטריגרים, ואז שואלים — איפה קלוד יכול להיכנס? יש לו את הסקדול, משימות מתוזמנות — מי שלא צפה בוובינר שהעברנו על זה, דחוף להסתכל, זה אחד הכלים הכי רלוונטיים שיש. עושים Setup Manual כמו שהוסבר שם, ובוחרים תדירות — כל שעה, כל יום, כל סוף שבוע. הטריגר יכול להיות גם דרך תוכנות כמו Zapier, Make או ManyChat.

לשדרג את המנוי? קודם למפות

לפני שממליצים על עוד תוכנות, אנשים כל הזמן שואלים אותי אם כדאי לשדרג את מנוי קלוד — לעבור מ-100 דולר ל-200 דולר. אני עונה דבר מאוד פשוט: האם המיפוי של תהליכי העבודה שלך מצדיק את השדרוג הזה? עד שאין את המיפוי, לרוב אתם מנצלים אולי 40% מהיכולות שכבר יש לכם — וזה לא עניין של קלוד מול Grok מול Gemini, מי הכי טוב. הדבר המשמעותי באמת הוא האם אתם יודעים להסתכל על התהליך ולזהות את הדברים הקטנים.

מקרה אמיתי: תהליך לידים שנבנה ללקוח

אני אראה תרשים אמיתי שנבנה ללקוח לפני כמה חודשים — אותו סיפור: ליד נכנס משיווק ממומן, בדיקה אם הוא כבר קיים במערכת, אם כן — סימון סטטוס משתנה; אם לא — שליחת הודעה, ואז המתנה לתשובה, עם שרשרת שלמה של אירועים בהתאם. זה נבנה עם ManyChat, עם כמה כפתורים לבחירה (למשל סוג מוצר). עד שלא עושים את הדברים האלה, אין טעם לחשוב על עוד כלים או טכנולוגיה — זה הבסיס לאיך משפרים את העבודה היומיומית.

לידים “לא מעוניינים” כסימן למיפוי מכירות חסר

טיפ חשוב: כשמוכרים דרך האינטרנט, יש תמיד מאגר של לידים “לא מעוניינים”. זה בדרך כלל תוצר של מיפוי לא נכון של תהליך המכירות — כי אם התהליך היה ממופה נכון, הייתם יכולים להמיר יותר מהם ללקוחות. השאלה החשובה: האם הליד ביקש להסיר אותו מרשימת התפוצה או לא. אם לא ביקש להסיר, אפשר בהחלט לשווק אליו שוב בעדינות עוד כמה חודשים ולהחזיר אותו למשחק לאט לאט. אם יש לכם הרבה לידים “לא מעוניינים” שסתם שוכבים במערכת, זה כמעט תמיד סימן שתהליך המכירות לא ממופה נכון — ולתקן את זה חוסך המון עסקאות.

אותו עיקרון בהוצאות: איסוף חשבוניות לרואה החשבון

אותו עיקרון בדיוק תקף גם בצד ההוצאות. אם כמו רוב בעלי העסקים אתם במרדף מתמיד אחרי חשבוניות — מהמייל, מ-SMS — כל חודש מחדש, זה סימן שכדאי לשבת ולמפות את התהליך הזה בתרשים זרימה. יש לי משימה מתוזמנת שרצה כל חודשיים, סורקת את המיילים ומאתרת חשבוניות. פעם ראשונה ממפים ובודקים שקלוד עושה עבודה טובה, ואחר כך רק משפרים מחודש לחודש. זה הבסיס שממנו מבינים איך בכלל ניגשים לזה.

תרגיל: 50 עובדים שצריך למצוא להם עבודה

תרגיל שאני עושה עם לקוחות: תארו לעצמכם שהבאתי לכם 50 עובדים שאתם חייבים למצוא להם עבודה — לענות לטלפונים, להכין קפה, לכתוב פוסטים. עד 10-15 עובדים זה עוד קל, ואז זה נהיה קשה למצוא עוד תפקידים. אבל אם ממשיכים לחפש עוד חמישה, בדרך כלל מוצאים אותם בדיוק במקומות שבהם דברים נופלים בין הכיסאות בתהליכי העבודה — ושם בדיוק נכנס ה-AI לשפר.

סיכום: קודם מיפוי, אחר כך כלים

הוובינר הזה הוא ממש על קצה המזלג — יש תורה שלמה מאחורי מיפוי תהליכי עבודה, ואי אפשר להעביר את כולה בשעה. אבל זה הבסיס: כשאתם רוצים לעבוד עם קלוד, אתם חייבים להתחיל משם. בדיוק כמו שאף פעם לא מוציאים תקציב שיווק בלי לדעת שיש לכם סחורה למכור, לא מתחילים עם כלים לפני שממפים. הרבה אנשים מוציאים כסף על AI בלי לנצל את הפוטנציאל, כי הם לא באמת ניגשים דרך מיפוי. הכלים באים לעזור לעבודה השוטפת, לא להחליף את החשיבה — ואם לא יודעים איך לגשת לזה, מתחילים לפרק בעזרת טריגרים, אירועים לפי שלבים, ו”אם ככה אז ככה”.

שאלה: אפשר להשתמש בתהליך שמישהו אחר מיפה?

משתתפת: רוב האנשים צופים בהקלטות, וזו שאלה שאולי תעזור גם להם: אתה יצרת את הטריגרים, וכדי ליצור טריגר צריך להיות מנוסה בתחום, להבין תהליכים. אני יכולה לעשות את המיפוי הזה לעצמי בעסק שלי — אבל לרוב עסקים יש עסק דומה. האם התהליך שאתה יצרת אפשר להשתמש בו כמו שהוא?

שחף: כל עסק הוא שונה לגמרי, אין שני עסקים זהים — אבל כן יש טריגרים שחוזרים על עצמם. בואי ניקח דוגמה: מה המקצוע שלך?

משתתפת: אני דיאטנית קלינית, מאמנת כושר ומרצה. אני גם עושה סדנאות.

תרגול חי: מיפוי העסק של דיאטנית קלינית

שחף: בוא נתרגל עלייך, ברשותך. בואי נפרק את העסק שלך למחלקות.

משתתפת: יש לי מחלקת שיווק ומכירות, ויש לי כתיבת תכנים מקצועיים בשביל ההרצאות.

שחף: זה בעצם המוצר — בניית מוצרים. בואי נעצור על זה רגע: מה את עושה, ועם אילו מערכות את בונה את המוצרים?

משתתפת: אני נעזרת קצת ב-AI לבניית המצגות, אבל עושה הרבה “עבודה שחורה” בעצמי — עיצוב שהוא מאוד ייחודי ואישי לי, כי חשוב לי שזה לא ייראה כמו כל מצגת AI אחרת.

שחף: לאיזה קהל את מעבירה את המצגות האלה?

משתתפת: לארגונים וללקוחות פרטיים — מצגות מקצועיות על תזונת ספורט.

שחף: מתי בדיוק את צריכה להכין מצגת?

משתתפת: כשיש לי תאריך קבוע להרצאה, ואני צריכה להכין ולשפץ אותה.

מטריגר של תאריך הרצאה ועד מצגת מוכנה

שחף: יש לך פה טריגר אחד ברור: תאריך של הרצאה. ואני שומע עוד טריגר: מצגת שכבר “מוכנה” אבל השיפוץ שלה עדיין לוקח כמה שעות. בין התאריך של האירוע לבין שהמצגת מוכנה יש תהליך עבודה שלם — שלוש שעות בערך — שכדאי למפות, כי צריך להתאים אותה לקהל ולארגון הספציפי.

משתתפת: נכון, וגם יש לי פרספקטיבה מקצועית שמתעדכנת בין הרצאה להרצאה.

שחף: את מסתכלת פה על כמה רבדים ביחד. יש לך תאריך עבודה אחד — בטח מתוך רבים אחרים בתוך תחום המוצר — שצריך למפות אותו, כי רק אחרי המיפוי תביני מה עובד ומה לא. אם הכנת מצגת לוקחת שלוש שעות, בלי להכיר לעומק את העסק שלך אני יכול להגיד שאפשר לקצר את זה משמעותית — לא בזכות שתעבדי טוב יותר עם קלוד, אלא בזכות שתשבי ותמפי את התהליך: מרגע שיש טריגר (תאריך הרצאה) ועד שהוא הושלם, כולל ה”אם ככה אז ככה” (לדוגמה: האם החברה היא הייטק או רפואית — זה משפיע מאוד על הקהל וההתאמה).

ברגע שתמפי את זה בצורה מסודרת — תרשים זרימה עם טריגר, אירועים ו”אם ככה אז ככה” — תביני לבד, תוך כדי ההסתכלות מלמעלה, איך להכין לעצמך מראש חלקים קבועים או תבניות מצגת שמתאימות יותר לכל סוג קהל. את לא תדעי לעשות את זה עד שלא תמפי. וזה עוד רק שלב אחד ומחלקה אחת — אם היינו צוללים לשיחה ארוכה יותר היינו מוצאים עוד ועוד, אבל זו כבר דוגמה קלאסית: ממפים מההתחלה של הטריגר ועד שהמצגת מוכנה, ומבינים שהכנת המצגת היא רק עוד שלב בתוך תהליך גדול יותר של הכנה להרצאה מוצלחת.

סיום

שחף: זה היה אחד הוובינרים המדויקים ביותר שיכולתי לבקש, תודה רבה.

משתתפת: כיף גדול.

שחף: עוד מישהו, מישהי? כל הצופים בהקלטה מוזמנים כמובן לפנות אלינו דרך המייל, דרך קבוצת הוואטסאפ. אם אין עוד שאלות, אני עוצר כאן את ההקלטה.